<h1>סמ"ג עשין סימן ס"ג</h1>
<h2>דף ג.</h2>
חרש שוטה וקטן ששחטו שחיטתן כשירה והוא שאחרים רואין אותן ששחטו כהוגן (ע"פ רמב"ם שחיטה פ"ד ה"ה). ודווקא בקטן שיודע לאמן ידו כמו שאומר בסוף פרק לולב הגזול (סוכה מ"ב ב' ורש"י). בהלכות ארץ ישראל כתוב דנשים לא ישחטו שמא יתעלפו מפני שדעתן קלות, ואין התלמוד שלנו סובר כן דגרסינן בזבחים בפרק כל הפסולין (זבחים ל"א ב') כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים ובטמאים ומדקדק שם שחטו דיעבד אין לכתחילה לא ורמינהי ושחט שחיטה בזר כשרה ומתרץ דהוא הדין לכתחילה ומשום שרוצה לשנות טמא דלכתחילה לא ישחוט שמא יגע בבשר שונה בכל האחרים לשון דיעבד, ולמה לא אמר מפני שרוצה לשנות נשים לכתחלה לא ישחטו כי נשים נזכרות במשנה קודם טמא אלא ודאי נשים שוחטות לכתחילה אף בקדשים (תד"ה הכל ע"ש). ואותו חכם שכתב הלכות ארץ ישראל אמר כמה חומרות מדעתו שכמו כן כתב שחט ולא בירך או ערום ששחט שחיטתו פסולה ואין הלכה כן.
